יש משהו עוצמתי ברגע שבו אנחנו מפסיקים לברוח מהכאב, מהחולשות, או מהחלקים בנו שלא נראים 'מושלמים'. ברגע הזה, אם באמת נותנים לו לקרות – מתפשט שקט. אולי רגע של הקלה. אישור עצמי, בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא לא לוותר לעצמנו או לברוח מאחריות – אלא ההפך: זו בחירה בגישה אמיצה שמכירה במציאות הפנימית שלנו באהבה. זה אולי נשמע פשוט, אבל רוב האנשים חיים מתוך מאבק תמידי – עם עצמם. רוצים להיות משהו אחר, מישהו אחר. לא מספיקים, לא מצליחים, לא דומים ל… ואולי זה הזמן לבחור אחרת. אני רוצה לשתף אותך במסע הפנימי שלי סביב אישור עצמי, כפי שאני למד מתוך הכלים ב'בוחרים בטוב'.
כשכלום לא מספיק – והלב לא מוצא מנוחה
למשך שנים חייתי בתחושת תסכול תמידית. כל יעד שהשגתי – מיד קפצה ההרגשה שזה לא מספיק. שאני כבר מאחר, מפגר אחרי כולם. לא משנה אם אלו היו יעדים בקריירה או במשפחה – התחושה הייתה שהאדם שאני לא באמת לגיטימי. רק כשתפגוש את הגרסה ה"משופרת" שלי, אני באמת אהיה ראוי לאהבה, להצלחה, לשלווה. כמובן, שרק הלחץ עלה. בתוך התודעה הזו אין מקום לאישור עצמי. הכול נמדד כל הזמן. וזה מתיש. ואז למדתי מרבי נחמן מברסלב – שלא משנה איפה אתה נמצא, אתה תמיד יכול להתחיל מחדש – מתוך אהבה. לא מתוך ביקורת.
הנקודה בה הכול משתנה – מתי התחלתי לאשר את עצמי
הרגע המכונן שלי הגיע דווקא מתוך תפילה פשוטה. בלי מילים יפות. רק בקשה ישרה: "ריבונו של עולם, תעזור לי לא להיות האויב של עצמי." ובאותו רגע כמו קול חרישי קרא לי מבפנים: "אתה בסדר. אתה לא צריך להיות אחר." ההתגלות הזו הובילה אותי למסע של חיבור מחודש לעצמי. עם הכלים מלמידה בכתבי הרמב"ם והבעש"ט, במיוחד על עניין ההשגחה הפרטית – הבנתי שאני כמו שאני – חלק מתוכנית גדולה. גם אם אני לא מבין אותה כרגע – החלק שלי מבורך. ושם התחיל אישור עצמי.
איך נראים החיים כשמאשרים את מה שיש
ברגע שמבינים שאישור עצמי הוא אבן יסוד של בריאות נפשית, משתחררת כמות עצומה של אנרגיה. במקום לנסות להסתיר, להתחפש או להוכיח, אפשר פשוט… להיות. לא ממקום של עצלנות אלא מתוך ענווה אמיתית. וזה מדהים: דווקא אז נוצרת פתאום מוטיבציה מחודשת, יצירתיות, שמחה. פתאום העולם נראה בהיר יותר. בעבודה, בזוגיות – הכול מקבל עומק חדש. זו ממש תוצאה מוכרת בתפיסה של הבעל שם טוב – כשהאדם משקף לעצמו את טובו הפנימי, השמים מתחילים להאיר אליו.
שלושה כלים פשוטים להתחיל באישור עצמי
הכלי הראשון – להטמיע הרגל של כתיבה יומית. לכתוב בכל סוף יום משהו אחד שעשית – גם אם קטן – ולהכיר בו ללא שיפוט. הכלי השני – לשים לב לשיח הפנימי: כל פעם שמתעורר "שופט פנימי", לעצור, ולהגיד בקול – "גם בזה אני בסדר, אני בדרך." הכלי השלישי – להתפלל על זה. ממש כך. לבקש עין טובה על עצמך. הרמב"ם כותב שתפילה היא תרגול של הנפש, לא רק בקשה. דרך שלושת העקרונות האלו אתה בפועל מתרגל אישור עצמי.
כשאתה לומד לאהוב את מי שאתה – הכול משתנה
כשהתחלתי לחיות ממקום של אישור עצמי, שמתי לב שזה החל גם להשפיע לסביבה שלי. הבית נהיה רגוע יותר. מקום העבודה פחות תובעני – לא כי הוא השתנה, אלא כי אני הפסקתי להפעיל על עצמי לחץ מיותר. ודווקא אז הפרודוקטיביות שלי עלתה. אם אתה מרגיש שחסרה לך מנוחה בתוכך, שהביקורת עצמי מעכבת אותך מלנוע – הקורס '40 יום לברכה' יכול לעזור בדיוק בזה. זהו מסע פשוט שמלמד איך לצאת מתקיעות, איך לבחור בטוב – בדמות שאתה כבר עכשיו.
התחל את הדרך שלך באהבה עצמית
במקום להילחם בעצמך, תלמד לאהוב. במקום להעניש – תכיר בטוב. אישור עצמי הוא לא רעיון תיאורטי – הוא תרגול יומיומי. אבל התרגול מתחיל בהחלטה. החלטה לחיות בשלום עם הנפש, לא בדרישה תמידית שונה. אם אתה רוצה לצלול לעומק עם ליווי מדויק וכלים מעשיים, '40 יום לברכה' הוא מקום טוב להתחיל בו.
