כתבות

לפעמים, כל מה שאנחנו צריכים זה רגע אחד של צחוק כדי להזכיר לעצמנו שהחיים לא חייבים להיות כאלה כבדים. אני זוכר את הרגע הזה —

לפעמים החיים מזמנים לנו נקודות מפנה שלא צפינו. כשפרק בזוגיות מסתיים, יש רגע שאפשר לבחור אם להתמקד בשבר או להפוך אותו להזדמנות. ראיתי הרבה אנשים

איך אדם רואה את עצמו? איך הוא היה רוצה לראות את עצמו? הגשר שבין שתי השאלות האלה הוא בדיוק המקום שבו מתחילה לעבוד המודעות שלנו,

לפעמים, מבלי לשים לב, אנחנו נלכדים בלולאה של מחשבות רעות. פתאום עולה רגש לא נעים, מחשבה שלילית, זיכרון ישן או פחד שרק גדל. זה מתחיל

לפעמים אני עוצר לרגע וחושב – איך קרה שדווקא זה הגוף שקיבלתי? הגובה, המשקל, המבנה, הגנטיקה – כל מה שאנחנו סוחבים מהלידה. אבל אם אמונה

יש רגעים שבהם נדמה שהכול סוגר עלינו. החיים לוחצים, הלב דואג, והראש לא מפסיק להמציא תסריטים. דווקא שם, עמוק בתוך הצרות, מצאתי גישה ששינתה לי

לא פעם עצרתי לשאול את עצמי, רגע אחרי שקמתי בבוקר או בעיצומו של יום עמוס: למה אני פה? למה העולם קיים בעצם? האם יש כאן

יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים תקועים. תחושה שהחיים לא מתקדמים, שאנחנו לא מובילים – אלא מונעים, מגיבים. המושג "מעבר מקורבן למנהיג" מגלם בדיוק את הרגע

יש משהו עוצמתי ברגע שבו אנחנו מפסיקים לברוח מהכאב, מהחולשות, או מהחלקים בנו שלא נראים 'מושלמים'. ברגע הזה, אם באמת נותנים לו לקרות – מתפשט

לפעמים אתה לא צריך התפרצות זעם כדי לדעת שהתמודדות עם כעס נמצאת שם, כמו חשמל סטטי באוויר. לא רועם, לא צועק, אבל כן צורב. בסרטון

לפעמים, משהו קטן כמו סיפור, יכול להדליק בתוכנו ניצוץ. בסרטון שלמעלה שיתפתי את אחד הסיפורים שהפכו לי את נקודת המבט על החיים. תוך פחות מ-3

לפעמים בחיים, רגע אחד יכול לשנות את הכול. מילה שמישהו אומר, מבט בעיניים של אדם קרוב, או אפילו סרטון בודד ביוטיוב שמצליח לגעת לנו בלב.